אז אחרי שיצאנו לשטח… מה מחפשים?
בכתבה הבאה אציג חמישה מינים של פטריות שמאוד נפוצים ביערות בארץ. כך תהיה לנו יריית פתיחה טובה, ונקודה טובה להתקדם ממנה. יש לציין שהתיאורים הם ראשוניים וחלקיים על מנת לפשט את תהליך היציאה ליער, לכל שאלה נוספת ודיוק יותר מאשמח לענות באופן אישי.
**חשוב מאוד לציין, שהסיווג של פטריה כ"טובה למאכל" איננו המלצה לאכילה היות וליוצאים לשטח בפעמים הראשונות יש נטייה "לאנוס" את הפטריה על מנת שתהיה טובה למאכל. על כן יש לוודא מול אדם שמכיר ויודע שאכן פגשתם את מין הפטריה בו אתם חושדים, וגם במקרה הזה, אף אחד לא מבטיח שהפטריה הזו והקיבה שלכם יסתדרו טוב. על כן חשוב מאוד מאוד- חשדנות וצניעות.
אורניה-
"פטריות מאכל? את מתכוונת לאורניות וכאלה?"
זו אחת השאלות שאני שומעת הכי הרבה מאז שהתחלתי להדריך אנשים ביציאה לשטח. למה? פשוט, כי האורניה היא פטריית המאכל הכי נפוצה ובולטת שאנחנו מוצאים בארץ. היות והיא חיה בשיתוף עם אורנים, שהם כידוע עצים מאוד נפוצים בנוף שלנו, והיות וקל מאוד לזהות אותה ולהבין אותה מפטריות אחרות שרואים, היא הפכה להיות הפטריה הנפוצה כשיוצאים ללקט.
איך נזהה אותה?
בגדול- גוש חום שרובץ בקרבת עצי אורנים.
בקטן- לאורניה יש ספוג שממנו יוצאים הנבגים, הספוג הזה נמצא מתחת ל"כובע" שלה, או בצידו התחתון. לרוב צבע הספוג יהיה צהוב, והכובע עצמו יהיה רירי ובצבע חום. אבל הצבע והמרקם יכולים להשתנות בהתאם לגיל הפטריה ולסביבה שלה (יובש או לחות)
הרגל שלה בדרך כלל תהיה בצבע בהיר- צהוב עד לבן, ובחיתוך הכובע בשר הפטריה יהיה גם הוא לבנבן
בקיצור- חום מלמעלה, ספוג מתחת לכובע, וצבע בשר בהיר.
אחלמית עירומה-
"מה זה! ראיתי פטריה סגולה!"
כנראה שראית אחלמית עירומה…. היא מאוד נפוצה ביערות ארצנו, היא ואחותה "האחלמית עכורה" שתיהן מתבלטות בשטח בצבען הסגול. נזהה אותן על פי הדפים הסגולים שנמצאים מתחת לכובע, ועל פי המרקם הרך שלהן, קצת כמו ג'לי. הרבה פעמים נראה אותן בכמויות מאוד גדולות במטעי אבוקדו, אבל יש להיזהר מליקוט במטעים היות ואלה אזורי ריסוס ולפטריות יש נטיה לספוג את הרעלנים הללו.
האחלמית גם היא "ראויה למאכל" אך עם השגות מסוימות וצורך ב"בישול מקדים". זקני השבט מכנים את האחלמיות בשם "סגוליות" נחשו למה...
נטופה ערבה-
"מה זה?? זה נראה מקולקל! נכון זו פטריה רעילה?"
בין אם תיראה לכם טוב או רע, טעימה עד גורמה או רעילה עד מוות, לא תוכלו להתעלם מהפטריה הזו כשתראו אותה. הנטופה הערבה (כשמה כן היא- ערבה לחיך) היא פטריה בעלת גוון כתום מובהק, שעליה כתמים ירוקים שמזכירים לנו קצת תהליכי עובש כאלה ואחרים, אך זה לא המצב. בצידו התחתון של הכובע יהו דפים ולא ספוג ויש לה דומות בשטח אז חשוב מאוד לוודא כמה אמצעי זיהוי חשובים:
טפטוף כתום מדפי הפטריה- את משפחת הנטופות נזהה על ידי כך שכאשר נפצע את הדפים מתחת לכובע יופרש חומר חלבי, במקרה של הנטופה הערבה החומר החלבי יהיה בצבע כתום, ופעמים רבות גם יצבע את האצבעות שלנו בכתום.
הורקה בחיתוך- כאשר נפצע את הפטריה או נחתוך באמצע נראה שהבשר משנה את צבעו אט אט מכתום או לבן לירוק.
טבעת כתומה על הרגל- כאשר נחתוך את הרגל לרוחבה נראה שיש טבעת כתומה בצידה החיצוני של הרגל.
את הנטופה נמצא לרוב בחורש מעורב, אלונים או אורנים בשילוב של עצים נוספים. אך מיני הנטופה הערבה כבר נראו לא פעם גם בסביבה של אלונים בלבד או אורנים בלבד, פשוט כי מהסתכלות אנחנו לא תמיד נדע בדיוק אילו שורשים של אילו עצים נמצאים בסביבה.
המשך בפרק הבא....
コメント