בארצנו יש מינים רבים של פטריות, הרבה יותר משהיינו מדמיינים.
בעונות הליקוט הראשונות שהעברתי בארץ כשרק התחלתי ללמוד את התחום היה נראה שיש לא מעט פטריות, אבל אישית תמיד שיערתי שמחוץ לארץ במדינות רטובות יותר, או טרופיות יותר גם שפע המינים וגם הכמויות מכל מין שאמצא יהיו גדולים יותר.
אחרי כמה עונות בחו"ל ובארץ לסירוגין נוכחתי לגלות שארצנו לא יצאה נפסדת מבחינת כמות הפטריות שאנחנו רואים כאן. אני בהחלט חושבת שמבין מדינות העולם שאני סקרתי, ישראל היא מקום מוצלח מאוד ללמוד בו על פטריות.
אז מה הם המינים הבולטים בארץ, שסביר להניח שנפגוש כשאנו יוצאים ללקט? אני קוראת להם בראשי תיבות: א-פנא"ן. אורניה, פקועה, נטופה, אחלמית, נרתיקנית.
בגדול, יש עליהן המון אינפורמציה ממש כאן, באתר. אבל גם על קצה המזלג לכל אחד מן המינים הללו יש מאפיינים מרתקים. לדוגמא:
הנטופה הערבה מוריקה. מה זאת אומרת מוריקה? זה אומר שבתגובה למפגש עם חמצן הצבע שלה משתנה מכתום לירוק. זה הרבה פעמים נראה לא מאוד בריא, אבל האמת היא שסימן ההיכר הזה הוא שמבדיל אותה מאחיותיה הלא אכילות במשפחה. שימו לב, שלפעמים הורקה קיצונית של נטופה תעיד על פרט שהגיע לגיל מבוגר, במקרה הזה לא נצרוך אותה למאכל.
לאחלמית העירומה יש צבע שאי אפשר להישאר אליו אדישים- היא בצבע סגול עמוק, שנראה מאוד בולט בשטח, וקצת מזכיר לנו סיפורי פיות ושדונים, שמה הוא על שם אבן האחלמה הסגולה
האורניה היא בטח הפטריה המפורסמת והנפוצה ביותר בארצנו, והרבה פעמים היא תיחשב כשם נרדף לפטריה. דבר מעניין לגבי האורניה המצויה היא שהיא בכלל לא קיימת בארצנו! בשנים האחרונות גילו שהאורניות שנמצאות בארצנו הן בכלל ממין אורניה ים תיכונית, אורניה שעוד אין לה שם בעברית (suillus collinitus), או אורניה בליני- שבכלל נראית אחרת לחלוטין מהאורניה שאנחנו רגילים לראות.
"אז איך אני אמור לזכור את כל השמות האלה?"
יצאנו לשטח ומצאנו פטריות, למדנו עליהן והתרשמנו מהן, על חלקן אפילו למדנו תכונות תועלת שונות כמו מאכל, מרפא, או צרכים יומיומיים כאלה ואחרים. ועכשיו, צריך איכשהו לזכור מה ראינו, וזה אתגר לא קטן…
המלצתי למי שמתעניין ולא מתעסק בפטריות ברמה היומיומית היא לאמץ שיטות לזכרון של פרטים ספציפיים- ועיקרן- לייצר עניין והקשרים סביב פטריות שמעניינות אותנו.
האינפורמציה שציינתי מעלה יכולה לסייע לשמור בזכרון את נוכחותם של מיני מסוימים בשטח, ובעיקר להיזכר כאשר פוגשים אותן בשנית. זו שיטה שאני משתדלת לאמץ ולטפח בסדנאות ובסיורים שלי. על כל פטריה שנלמד נשמע פרט מעניין שקל לזכור וכך יסייע לנו בלמידה לפעמים הבאות בשטח.
שיטה נוספת ודי קלאסית היא לתעד- ללכת עם מגדיר הפטריות החביב עליכם ולסמן עליו- מה ראיתי ומה אני זוכר לגבי הפטריה הספציפית הזו. אפשר גם לציין על גבי המגדיר תאריך מסוים או פרט שיעזור לי לייצר הקשרים- כמו מיקום, עם מי הייתי, או מזג אויר יוצא דופן (ברד שירד, קשת בענן, רוחות חזקות…).
השיטה האחרונה והטכנולוגית ביותר היא פשוט לצלם- כל פטריה שרואים לצלם לפחות תמונות אחת שלה, ולדאוג שאוסף הצילומים שלכם יקוטלג על פי מיקום ותאריך (גוגל לדוגמא יודע לעשות את זה די בקלות), וכך תוכלו "לדפדף" בתיקיית התמונות שלכם ולהיזכר אילו פטריות ראיתם ומתי. אני משתמשת בשיטה הזו מאז היום הראשון בו יצאתי ליער ומוצאת אותה יעילה מאוד, במיוחד כשמטיילים אחר הפטריות בעולם. כי אז אפשר להצליב נתונים ומפגשים עם מינים ספציפיים די בקלות.
לסיכום- רק הנסיון יהפוך אתכם ללקטים. אבל גם ההתנסות והתרגול צריכים להיות יעילים כדי שמעונה לעונה תרגישו בטוחים בזיהוי שלכם. אז כל מילה מיותרת… צאו לשטח ותתחילו לתעד!