"על איזו פטריה את כותבת?
"הפעם? שנטרל..."
"איזה כיף! אני מת על שנטרל, חיכיתי שתכתבי עליה...."
"למה?"
"כי הן חמודות קטנות יפות וטעימות."
האמת? התגובה של איתי די ממצה את הנושא....
בשנים האחרונות ביליתי זמן רב במסעות אחרי פטריות בעולם.
אם נניח הייתי משחקת משחק, ולכל מדינה בה ביקרתי הייתי מצמידה פטריה אחת שנקשרה בזכרוני עם אותה המדינה, אני חושבת שהייתי מקבלת רשימה נאה ומרשימה של פטריות. במסגרת אותו המשחק ישנה פטריה אחת שככל הנראה הייתה חוזרת שוב ושוב ומייצרת בדמיוני מעין חוט המקשר בין מדינות שונות אותן ביקרתי בעולם, חלקן אפילו בקצוות שונים של הגלובוס.
במאבק על לבי, פטריית השנטרל כנראה הייתה משאירה אבק לפטריות האחרות.
מה גדול היה העונג להגיע לארץ לאחר השוטטות הראשונה בעולם ולגלות שגם כאן בישראל ניתן למצוא אותה שנה אחרי שנה...
אז מי את, שנטרל. למה כל העולם כל כך מאוהב בך? ואיך גם אני נפלתי בפח?
תשאלו לקטים ברחבי העולם, והם יספרו לכם שהשנטרל נבדלת מפטריות אחרות. בפסקאות הבאות אנסה לספר מעט ממה שאני יודעת והספקתי ללמוד על ה"גביע הקדוש" על אף שאקדים ואומר: באמת שקצרה היריעה מלהכיל את העובדות המוכחות, ההשערות- שטרם הוכחו, והסיפורים- שאין שום צורך להוכיח.
שמן של פטריות השנטרל (chanterelle) נגזר מן המילה גביע- קנטרוס (cantaros) ביוונית וזה על שום המראה הגביעי שלהן. בעברית, באופן טבעי, קוראים להן גביעוניות.
תגידי ילדה, איפה הבית שלך?
ברחבי העולם ניתן למצוא אותה באיזור של יערות מבוגרים, בדגש על יערות מחטניים. בדרך כלל הסביבה בה היא תימצא תהיה סביבה מאוד מאוד ירוקה, מכוסה בטחבים ובשיחים סוככיים נמוכים. לרוב היא תימצא באיזורים לחים מאוד ביער- תבצבץ מתוך הטחב או בין העלים הרטובים. במקרים רבים גם נראה אותה בכמויות גדולות. אחד הדברים המקסימים בנוגע למראה שלה ביער הוא שבגלל הצבע הכתום המאוד אופייני לה, והכמויות הגדולות בהן תצוץ היא תראה ממש כמו נוריות קטנות המבצבצות מתוך הירוק הזוהר. מראה בלתי נשכח שקשה מאוד לפספס.
עם זאת, אני לא רוצה להעביר את הרושם הלא נכון- מדובר בפטריה חמקמקה, שצריך לחפש טוב טוב כדי למצוא...
הגודל לא קובע!
במקרה של השנטרל, לרוב מדובר בגוף פרי קטן. לרוב היא לא תהיה גדולה מ3-10 ס"מ קוטר הכובע. גובהה כ-10 ס"מ, והרושם הכללי הוא די קטן ולא סימטרי.
עם זאת, יש יוצאים מן הכלל....
בואו נחזור לשנת 2017, אני בטופינו, עיירת גולשים שבחוף המערבי של קנדה. הטרמפ איתו נסעתי בהגיעי לשם הוריד אותי באכסניה די המונית. אנדי, הבחור שניהל את האכסניה, הוא מנהל אכסניה לא סטנדרטי וטרח להכיר ולדבר עם כל אורח שהגיע. שכשנפגשנו סיפרתי לו על מטרת הטיול שלי (אסטרונמיה. סתם לא...ליקוט פטריות), סיפרתי גם ששמעתי שאיזור טופינו, על הרטיבות הרבה שבו, היות והוא יושב במערב של היבשת ממש על האוקינוס השקט, הוא איזור מצוין לחיפוש פטריות בחודשי הסתיו. אנדי סיפר לי שהוא בעצמו חובב פטריות ואפילו שלח אותי לכמה מקומות מאוד מוצלחים לחיפוש פטריות (אל תטעו, זה פרס לא נורמאלי להגיע למקום חדש ושמישהו ממש ישלח אותך לאן ללכת כדי לחפש פטריות). יום לאחר מכן כשנפגשנו אנדי נכנס אל האכסניה עם צרור פטריות שנטרל שלא רק שמעולם לא ראיתי כמותן, אלא שפשוט סתרו את כל החזות של הפטריות שהכרתי עד כה. בידיו היו שנטרליות מפלצות שקוטרן היה מעל 15 ס"מ. כאשר ביקשתי לדעת מאיפה הגיעו לעזאזל הראה לי תמונה של חצר ביתו- וערימות של פטריות ממש כאלה מפוזרות בכל רחבי החצר. בהחלט מחזה משובב נפש ומרגש. מיותר לציין מה אכלנו באותה ארוחת ערב.... עם זאת, חשוב לציין שזה באמת היה מראה יוצא דופן שלא נתקלתי בו בשנית.
אז באופן סטנדרטי השנטרל הן פטריות קטנות, אבל על אף שהן קטנות מאוד בולטות במרחב וקשה לטעות בהן.
למי קראת מזויפת??
לשנטרל יש מאפיין אחד שהוא למעשה המאפיין הנראה המרכזי והבולט שלה מבין פטריות הכובע והוא שאין לה דפים, או ספוג מתחת לכובע כמו לרוב הפטריות, אלא יש לה מבנה מיוחד שנראה כמו רכסים, עליהם יושבים הנבגים. באנגלית קוראים למבנה הרכסים הזה fake gills" ", או "veins" ובעברית- אין לזה שם רשמי. חלק יכנו אותם עורקים, ורידים, נימים או רכסים. הרכסים הללו נמתחים מתחתית הכובע ועד בסיס הרגל. לרוב, אחרי שפוגשים את הפטריה הזו כמה פעמים אי אפשר לטעות במאפיין הזה. אבל עדויות מהשטח מספרות שבארץ לא מעט מתבלבלים בינה לבין טבורית הזית (ראה כתבה על פטריות רעל), ואפילו היה מקרה חמור של אשפוז לפני כמה שנים בגין ההתבלבלות הזו ממש (תודה לדליה לוינסון מהמרכז להרעלות בבית חולים רמב"ם על העדות על הטיפול במקרה).
בסביבות המחיה בהן פגשתי אותן ברחבי העולם לרוב פטריות השנטרל יהיו מאוד לחות ורעננות, ובעת בגרותן יתעייפו אל תוך עצמן במראה לחלוחי ורקוב. ולרוב, גם יקח זמן רב עד שיופיע חרקים (רימות) בתוך הפטריות.
גם יפה, וגם ציונית! אך כמו כל הסלבריטיז מחו"ל, גם היא נראית בארץ קצת שונה...
בארץ, עד כמה שהספקתי להכיר ולפגוש, השנטרל, או בשפתנו - הגביעוניות מופיעות באיזורים יבשים הרבה יותר מאשר ביערות המבוגרים של צפון כדור הארץ. בהתאם, גם המראה שלהן שונה, והן בעלות מראה רענן הרבה פחות מאשר באיזורים לחים יותר. למען האמת- בפעם הראשונה בה ראיתי גביעונית בארץ ממש היה לי קשה להאמין שזו אותה השנטרל שאני מכירה.
בארץ, ניתן לראות אותן ביערות אלונים בסביבות לחות יחסית, ויש האומרים שהימור טוב יהיה לחפש אותן ברום אשר נמוך מ-400 מטרים (למרות שיש עדויות להן גם באיזורים גבוהים יותר). לרוב הן יצוצו בעונת האביב (לפעמים גם בחורף) וגם בארץ,כמו בכל המקומות בהן פגשתי אותן בעולם, מתלהבים מהן מאוד, ואפשר בקלות לומר שהן ככס המלכות של לקטי הפטריות המנוסים. בארץ בניגוד לצפון אמריקה ואירופה, אין להן שוק ולא מלקטים אותן לצרכי מכירה. אבל מהאופן בו מדברים עליהן, ומהדרת הכבוד המפותחת, ניתן בקלות לטעות ולחשוב שיש מניעים כלכליים מאחורי מציאתן. לשמחתנו זה לא המצב.... כאן בארץ זה בעיקר עניין של חדוות המציאה וטיפוח אתרים בהם הן נמצאות.
בארץ לא נפוץ למצוא את הגביעוניות בכמויות ענק כמו בקנדה, דנמרק, או הודו, אבל יש מקרים יוצאי דופן בהם רואים כמויות לא קטנות (ועדיין לא מתקרבות לכמויות המסחריות בהן מלקטים אותן בארצות המדוברות).
אז מה הקטע שלך בעצם...?
בחוף המערבי של צפון אמריקה מאוד נהוג לייבש אותן במייבש מזון ולעשות בהן שימושים שונים, במערב אירופה מפנטזים עליהן בפסטה, ובהודו (אשר בה הן לא מאכל מאוד פופולארי) מכניסים אותן אל תוך תבשיל הירקות ההודי המפורסם הנקרא סבז'י.
ולפעמים יש גם פולשים טובים...
בהגיעי ליערות הודו מאוד התפלאתי לראות את השנטרל. עד לאותו השלב, כאשר הגעתי לאיזור עתיר בפטריות שנטרל כבר ידעתי על כך מראש- בין אם משוטטות באינטרנט ומחקר מקדים, בין אם ראיתי אותן בשוטטות בשווקים המקומיים, ובין אם המקומיים, כבר בקבלת הפנים סיפרו לי עליהן. בהודו- אף אחד לא דיבר עליהן (על פטריות אחרות דווקא כן סיפרו ודיברו, אך לא על אלה...), על כן המפגש איתן היה פלא כפול ומכופל. היערות בצפון הודו היו מקומות קלאסיים למציאת שנטרל, בדיוק איזור המחיה הנכון להן, וככזה אכלס אותן בכמויות ענק. בהגיעי חזרה לכפר עם השנטרלים הראשונות שמצאתי ניסיתי לשאול את המקומיים עליהן והתברר לי שאין הם יודעים עליהן דבר! זה היה מאוד משונה, משום שפטריות כאלה, בעלות חזות מאוד יוצאת דופן ומאפיינים קולינריים יוצאי דופן הן לרוב פטריות מאכל מאוד פופולאריות, ודאי ובוודאי כשהן צומחות סמוך לכפר בו אתה חי. במהלך שהותי באותו הכפר אפילו עלתה השערה כי השנטרל הן מין חדש באותו הייער שהובא לשם על ידי תיירים מגרמניה- אך לכל אורך שהותי באותו המקום לא הצלחתי לאשר את הספקולציה הזו, על אף שהיא מאוד מסקרנת.
פרו ורבו ומלאו את הארץ- כל הארץ שנטרלים שנטרלים
אז זהו, שלא. מדובר במין של פטריית מאכל שלא ניתן להרבות, נכון להיום. מה הכוונה? עדיין לא פיצחו את הדרך להרבות אותה ולגדל אותה באופן מלאכותי- ביתי או תעשייתי, ועל כן כל השוק האדיר שלה ברחבי העולם נשען אך ורק על סחורה מלוקטת. מה שבתורו מביא לכך שיש מקצוע של ממש- לקטי פטריות שנטרל, וברחבי העולם ניתן לפגוש אותם, בין אם אלה מקומיים שמלקטים ומוכרים בזמנם הפנוי, ובין אם אלה נוודים שמסתובבים בעולם בקראוונים ובוואנים ומלקטים פטריות כדי להתפרנס, העולם מלא ושופע באנשים שזה הדבר שהם עושים ונהנים ממנו יותר מכל. לשנטרל יש שוק מיוחד משום שהן יוצאות בכמויות באמת גדולות, פופולאריות מאוד במטבחים השונים. היצואנית מספר אחת בעולם לפטריות שנטרל היא פולין, והייבואנית הגדולה ביותר היא, איך לא, ארה"ב (https://www.tridge.com/intelligences/chanterelle-mushroom/import)
לסיכום, הרבה סיבות להתאהבות הקולקטיבית בפטריה הזו, אשר במגדירי הפטריות מתוארת כ- "בעלת מבנה של גביע, מרקם פטרייתי מושלם, וריח אפרסקי" (שילוב של תיאורים ממגדירים שונים). אך לדעתי, הסיבה האמיתית לכך שאנחנו אוהבים אותה הוא פשוט איזשהו קסם שהיא מהלכת עלינו בני האדם, ואין מה להתעמק בזה יותר מדי, מותר פשוט להתמסר.
בתיאבון😊 מיא