• מיא גינזבורג

איך התחלתי לגדל פטריות מאכל- מדריך ראשוני למסתקרן

"וואו! כל זה קורה בסלון הבית שלך?"

זוכרים שפעם חשבנו (וכשאני אומרת חשבנו אני מתכוונת חשבתי) שפטריות מוצאים רק בשטח, ורק במקומות קרירים ולחים? אז תשכחו מזה!! יש דרך לגדל פטריות גם בתוך הבית! אפילו בלי לצאת מהמזגן....


לפני שבועיים פרסמתי כאן כתבה על ההצלחה הראשונה שלי בגידול פטריות חובבני בבית, ומאז אנשים לא מפסיקים לפנות ולשאול אם אני מעבירה סדנאות בתחום, ואם יש לי דרכים להעברת הידע.

והאמת? שממש לא חשבתי על זה כאשר פרסמתי תמונות וסיפורים על הפטריות הראשונות.

אבל היות והעגל כאן, והפרה בהחלט נוכחת. קבלו קובץ ראשוני, לא רשמי וחובבני להחריד, בנוגע לגידול פטריות בבית.


מטרת הקובץ היא להנחות את המעוניינים בנסיון ראשוני בגידול פטריות. האם הוא ילמד אתכם את כל העקרונות הסבוכים מאחורי גידול פטריות? לא. האם ילמד אתכם מבוא מעמיק לממלכת הפטריות? ממש לא. האם ייתן לכם מושג איך להתחיל בניסוי ביתי שעלול להצליח להניב לכם גופי רבייה של פטריות בסלון? בהחלט כן!


אז בחיים כמו בחיים….הקדמה קצרה:

אני חושבת שמאז שהתחלתי להדריך לא הייתה הדרכה שלא התחילה במילים: "הפטריות הן ממלכה בפני עצמה", אז למה שאחסוך מכם את זה עכשיו….? הפטריות אינן שייכות לממלכת הצומח ולא לממלכת החי, אלא ממלכה בפני עצמה. ולמה חשוב לציין את זה? כי מתוך העובדה הזו נגזרים עקרונות בנוגע למנגנוני הפעולה שלה שאי אפשר להשליך מהנסיון שלנו עם הממלכות האחרות. לדוגמא- מחזור החייים של הפטריה מתחיל מנבג, ברמה הקונספטואלית הנבג הוא כמו הזרע, רק שכשאנו באים לעשות בו שימוש הוא נראה ומתנהג מעט אחרת (בקרוב אפרט). לאחר שהנבג מתפתח בתנאים הנכונים הוא הופך לתפטיר (או בלעז- מיצליום), התפטיר הוא למעשה הגוף של הפטריה הבוגרת, ומרגע שהתפטיר בריא ומפותח הוא יוצא גופי פרי- לגופי הפרי האלה אנחנו קוראים בשם האל- מותי- פטריה. הפטריה, כלומר, גוף הפרי, הוא האיבר שנושא את הנבגים שבתורם יתחילו מחזור התרבות נוסף.


זה נחמד, אבל אותנו מעניין איך מגדלים פטריות בבית...

אז מכיוון שאני מניחה שרובכם, אשר טרחתם לפתוח את הקובץ בעיקר מעוניינים בשלב הסופי בו גופי רבייה טעימים של פטריות צצים לכם בבית, נראה היה לי ראוי להתחיל מהסוף להתחלה:

המצב הסופי הנכסף הוא פטריות המבצבצות מתוך חורים בדלי, ובתוך כמה ימים צומחות מראשי סיכנה קטנים לפטריות מפותחות שאפשר לטגן על המחבת


אז מה צריך כדי לגדל פטריות בדלי?

1, קש. כמה שיותר נקי שעבר פסטור ביתי.

2, דגנים מלאים מאוכלסים על ידי תפטיר של פטריה.

3, דלי שחוררנו בו חורים ליציאה של גופי רבייה


1, קש- הפטריות שייכות למחלקת המפרקים בטבע- בתוך ממלכת הפטריות יש פטריות מיקוריזה- אשר חיות בסימביוזה עם צמחים, פטריות אופורטוניסטיות- "פרזיטיות"- הניזונות מסביבת מחיה חיה המתאימה להן, ופטריות רקב. הפטריות הספציפיות אותן אנחנו מנסים לגדל, אוזניות- במקרה הזה, הן פטריות ספרופיטיות- פטריות רקב ש"ניזונות" מחומר מת. משמעות הדבר היא שהן משגשגות על מצע שזקוק לפירוק. קש הוא דוגמא למצע כזה, אך הוא לא היחיד! נסורת, עלים, יבשים, פחת של עצים, ועוד ועוד מצעים יכולים להוות דוגמא לכר פורה שיתאים לפירוק של פטריה. החומר הנפוץ ביותר למתחילים הוא קש מכיוון שהוא זול, נגיש, וקל לשליטה. הוא לא בהכרח זה שיניב את הכמויות הגדולות ביותר של גופי רבייה או את האיכות הגבוהה ביותר, אבל לעניות דעתי, בשלב זה של למידה, אין לכך הרבה משמעות… מה שמשמעותי זה לחוות חוויה שתצליח!


אז הקש הוא המצע עליו נאכלס את הפטריה, והוא צריך להיות מפוסטר- איך עושים את זה?

אני עד כה עבדתי בשיטת הפסטור הקר באמצעות חומר שנקרא סידן הידרוקסידי. בעיקרו זה אומר שמשרים את הקש יחד עם הסידן לכמה שעות טובות בתוך דלי עם מים. מה עושה הסידן ההידרוקסידי? "הליים (סידן הידרוקסידי) מעלה בצורה דרמטית את רמות הPH במים, דבר אשר גורם למוות של נבגים של עובש, בקטריות, ומזהמים אחרים בקש." רוצים הסבר מקיף לתהליך? הנה! https://blog.freshcapmushrooms.com/learn/lime-pasteurization/


לא הצלחתם לשים ידיכם על סידן הידרוקסידי? אל דאגה, את אותה התוצאה ניתן להשיג גם על ידי פסטור חם. תהליך שבעקרו אומר להשרות את הקש במים רותחים, ולהמתין כ-12 שעות עד שהמים מתקררים והקש מוכן לעבודה (טרם התנסיתי בשיטה הזו, היות והשיטה הקרה עובדת לי מצוין, האם לא יכול להיות שאני מפספסת משהו מדהים ומשנה חיים? יכול להיות בהחלט…)


2, צנצנת עם דגנים שמאוכלסת בפטריה. ממש בעוד רגע נדון בנושא הזה בהרחבה. אבל בגדול- אם יש לכם דרך להשיג צנצנת כזו מוכנה- זו תהיה הדרך הפשוטה ביותר להתחיל לגדל פטריות. אפשר גם לקנות את הדגנים המאוכלסים אונליין, או מאנשים שמוכרים את הצנצנות הללו בארץ (אם זו האופציה המועדפת עליכם- דברו איתי ואחבר אתכם לאנשים הנכונים).במידה ואתם רוצים ללמוד להכין צנצנת כזו בעצמכם- הוראות מוצעות בהמשך הקובץ.


3, דלי. עדיף דלי 18 ליטר (זה של הטחינה). אם אתם לא מאלה שצורכים טחינה בכמויות מסחריות יש לכם שתי אפשרויות: הראשונה- ללכת לחנות חומרי בניין ולקנות אחד. השנייה- לקפוץ לחומוסייה או לחנות הפלאפל הקרובה ולבקש מהם. יש להם בשפע והמחיר הממוצע לדלי משומש יהיה כ-7 שקלים.

תופסים מקדחה ומחוררים כ-20 חורים מסביב לדלי. גודל החור לא ממש משנה, הפטריות ימצאו את דרכן החוצה בכל מקרה.


אז מה עושים, תכל'ס?

מנקזים את המים מהקש, פותחים את הצנצנת עם הנבגים, ומכינים "עוגת שכבות" בתוך הדלי שחוררנו מבעוד מועד (ראו סרטון של סהר מכין עוגה בכתבה הקודמת כאן בבלוג- "גידול פטריות- משולחנה של מתלמדת"). לאחר שסיימנו, מכסים את החורים בפלסטר שימנע מחרקים למיניהם להיכנס לדלי ולזלול את התפטיר.


וממתינים… לדליים שאני הכנתי עד כה לקח כשלושה שבועות בממוצע להתחיל להוציא גופי רבייה. זה גם פרק הזמן המצוין בספרות. דלי כזה עם אוזניות צפוי להוציא שניים או שלושה מחזורי צמיחה. בשלב ההמתנה שווה לברר מה היא הטמפטורה שהפטריה צריכה כדי להוציא גופי רבייה. בעונת הקיץ, ככל הנראה תעדיפו להחזיק את הדלי בתוך הבית כדי לאפשר סביבה מתאימה ולא חמה מדי להפרחה.


ועכשיו- קפיצה אחורה. איך מכינים צנצנת עם דגן מאוכלס בפטריה (ראה סעיף 2)?


בשלב הראשון של צמיחת הפטריה בגידול ביתי הפטריה צריכה מקור עשיר וזמין של הזנה, על מנת להפוך לתפטיר חזק שיכול להחזיק ולשגשג גם בתנאי חוץ. המקור הנפוץ ביותר, וגם זה בו אני השתמשתי הוא דגן מלא.

אני עשיתי נסיון עם דורה אדומה, אורז מלא, וחיטה מלאה (גילוי נאות- החיטה המלאה עכשיו נמצאת על המדף בסבב נסיונות ראשון, אז אני לא יכולה להעיד על הצלחה או כשלון, עדיין..).


הדבקה לדגן

אז מה צריך?

1, הפטריה עצמה- יכולה להגיע בצלחת פטרי, מזרק, או בצנצנת עם דגנים נגועים.

2, צנצנת זכוכית, שבמכסה שלה קדחנו חור קטן ולתוכו הכנסנו פילטר.

3, דגנים מלאים מבושלים "אל דנטה".

4, סיר לחץ- בו נעקר את הצנצנת כשהדגנים כבר בתוכה

5, קופסא סגורה, עם חורים להכנסת הידיים. בתוכה נבצע את ההדבקה באופן סטרילי.


איך משיגים?

1, הפטריה עצמה.

טוב, תשמעו, חשוב שתדעו… שהדרך הכי נכונה, הגונה ומהימנה להתחיל גידול פטריות הוא מהפטריה עצמה (להתחיל מהנבג). זו יכולה להיות פטריה מהסופר, או ממגדל פרטי שממנה ייצרתם את התפטיר. אני עד כה שמעתי על שתי שיטות מרתקות לעשות את זה: אחת זה בגידול על קרטון, והשניה זה בהוצאה של תדפיס נבגים, וממנו מעבר למדיום נוזלי אל תוך מזרק. מודה- אני קצת רמאית, ועוד לא התנסיתי בשיטות הללו (חובבת מסתקרנת- כבר ציינתי?). לי הייתה הפריבילגיה לקבל מסהר לוי צלחות פטרי מאוכלסות בפטריות, וגם צנצנות דגנים מוכנות. בשלב מאוחר יותר הסתקרנתי אז קניתי מבוריס מור מזרק עם נבגים של פטריית אוזניה ורודה- אחת מני רבות שהוא מוכר במחיר סמלי לכל המתעניין. עצתי הכנה- אם אתם בתחילת דרככם, ויש לכם אפשרות להשיג ממישהו את תפטיר האם של גידול פטריות- תעשו את זה. בשלבים מאוחרים יותר, אם תמצאו את עצמכם מסתקרנים, תוכלו "לחזור לשורשים" ולהפיק בעצמכם את המקור לתפטיר האם. ההמלצה היא להתחיל מהסוף, כדי לחוות את הפלא ולהתאהב בו, אחר כך הסקרנות תגיע באופן טבעי…


אז… לצורך העניין- יש לנו צנצנת מאוכלסת בצורה מלאה על ידי פטריה, או צלחת פטרי עם תפטיר מפותח, או מזרק עם נבגים. בכולם אפשר להשתמש באופן דומה בשלב המתואר של שנקרא לו "יצירת תפטיר אם" (אל תתפסו אותי במילה! ממש לא בטוחה שזו העגה המקצועית לתיאור השלב הזה).


2, צנצנת זכוכית- יש צורך לפרט? כל צנצנת, בכל גודל תתאים. ככל שהצנצנת קטנה יותר, כך האכלוס יתבצע מהר יותר, ככל שהצנצנת גדולה יותר, היא תפסיק ליותר קש בשלב ה"עוגת שכבות". במכסה של הצנצנת נעשה חור ולתוכו נכניס "נשם" אני מכינה את הנשם ממילוי פשוט של כרית ישנה.


3, דגנים מלאים, פול סטמטס בספרו כותב שעדיף אורגניים (מכיוון שהם פחות מודברים). שעברו בישול של 10 דקות בסיר (לוקחים 10 דקות מהרגע בו המים רתחו), קוררו, וסוננו, ויובשו (על מגבת או רשת) עד שאיבדו 90% מהלחות שלהם. לפני שאתם מכינים את הדגן שווה לבדוק אונליין (או בתנ"ך שכתב פול סטמטס) אם הדגן בו אתם משתמשים מצריך זמן בישול ארוך או קצר יותר. כאשר הדגנים מוכנים אפשר להכניס אותם לצנצנת. אפשר למלא אותה בין ½ ל4/5. מה שבא לכם, ואז לסגור את המכסה.


4, מכסים את המכסים של הצנצנות בנייר כסף, למניעת כניסת מים. ומכניסים לסיר לחץ לעיקור. יש להשאיר את הצנצנות לבישול 90 דקות מרגע הרתיחה של סיר הלחץ.


נותנים לצנצנות להתקרר


5, קופסא סטרילית- ניתן לקנות בכל חנות כלי בית. אמרוה לעלות בין 20-50 ש"ח.


שלב ההדבקה!

עיקרו- סביבה סופר סטרילית ונקייה (הרבה אלכוהול באויר). והעברה של מצע "נגוע" אל תוך הצנצנת המעוקרת. הקופסא מטרתה לייצר מרחב סטרילי ומוגן מחיידקים. אני עובדת עם כפפות, ומרססת את כל הסביבה באלכוהול. אם אני מדביקה באמצעות מזרק אני גם שורפת את המחט על מנת לוודא סטריליות. לאחר שהדבקתם את המצע יקח לו משהו כמו שלושה שבועות להפוך למאוכלס לחלוטין ולהיות מוכן להכנת העוגה המדוברת.



זה ההסבר, ממש על קצה המזלג, וזה הוא ממש קצה קצהו של הקרחון כי גם אני ממש מתחילה בתחום. אם קראתם את המסמך, ועדיין יש לכם המון סימני שאלה אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי! וננסה לענות עליהם יחד. אני ממש שמחה לשאלות, במיוחד לכאלה שאני לא יודעת את התשובה, כי אז נוכל לברר את התשובה יחד. כנ"ל אם חסר לכם חומרים, תפטירים, דליים, וכו' דברו איתי- אני כאמור אעשה במיטב יכולתי לסייע.


בקרוב יתקיימו גם כמה סדנאות פתוחות בהן ניתן יהיה לבוא ולהתנסות בהכנה של דלי, וצנצנות דגנים. מוזמנים להיות בקשר.

ועד אז-

הנה כמה מקורות שמאוד עזרו לי בנסיונות העצמאיים הראשונים שלי:

1, סרטון יו טיוב שמפרט מעט על הכנת דלי עם פטריות: https://www.youtube.com/watch?v=45b2t7fqhjA

2, ספר מאת פול סטמטס http://library.uniteddiversity.coop/Permaculture/Growing_Gourmet_and_Medicinal_Mushrooms.pdf


ואם הכל היה ברור… מעולה! שלחו תמונה של הפטריות שפרחו!

להשתמע בקרוב!

מיא




22 צפיות
מצטרפים לקהילת ליקוט הפטריות
צור/י קשר

מוזמנים ליצור קשר בכל נושא - להתייעצות, שאלות בנושא זיהויים, פרטים על האירועים, הרשמה, וכל העולה על רוחכם.

להתראות ביער!

מיא

  • Facebook

0546-432041

 גם ב whatsapp 

להתאהב בפטריות, לוטם

מועצה איזורית משגב

© כל הזכויות שמורות למיא גינזבורג