top of page

אז מה זה בעצם ליקוט יתר?

עודכן: 16 בינו׳ 2021


הגשמים הראשונים החלו להכות

ופתאום מדגדגות הרגליים לצאת ללקט

בין אם אתה לקט ותיק, או לקט בפוטנציה

חשוב להבין, שהיציאה לשטח לליקוט פטריות נושאת בחובה אחריות גדולה



היציאה ליער היא אירוע גדול. אנחנו מחליטים באיזו כוונה לצאת וכיצד להיתרם ולתרום. דור ונגר ואני בסיור לקראת כתבה על שמירת טבע בעיתון "הארץ". צילום- נועם פריסמן

פטריות זה רעיל, נכון. ולרוב אנחנו נעסוק באזהרות שמטרתן להימנע מהרעלה. אחד הנושאים המדוברים ביותר כשאנו באים לעסוק בפטריות הוא נושא פטריות המאכל והדמיון הרב שיכול להיות בין פטריות מאכל ופטרית רעל, ועד כמה צריך להיות מיומן כדי להימנע מבלבול.


אבל יש נושא נוסף

ועליו משום מה אנחנו נוטים לדבר פחות

אולי כי הוא פחות סקסי, אולי כי הוא פחות מיידי, ואולי כי שוב, הוא פחות עוסק בנו, ויותר עוסק בסביבה שלנו (כאילו אנחנו לא חלק מהסביבה שלנו… כן?)


אז כשאנו יוצאים ללקט פטריות, אנחנו לא יוצאים לסופר. אנחנו לא יוצאים "להביא פטריות", אנחנו יוצאים לטבע, לשטח, ואהבה לטבע, ליער ולשטח היא תנאי מקדים חשוב מאוד טרם צאתנו ללקט פטריות

ולמה זה חשוב?

ראשית משום שאם אתה לא אוהב להיות בטבע אתה לא תהנה ללקט פטריות, זה ברור

אבל גם, ובעיקר משום שאם אתה לא אוהב טבע, אתה לא מחובר אליו, ואז אולי אתה קצת מנוכר אליו, ואם אתה מנוכר אליו אז יכול להיות שלא תשים לב כשאתה עושה נזק.

והדבר האחרון שאנחנו, כמדריכי ליקוט, כאנשים שמוציאים אנשים אל הטבע ללקט פטריות, רוצים, זה שנגרום לכך שיגיעו לשטח אנשים שעושים נזק.

מה הכוונה?

אני כמדריכה לא יכולה להיות אחראית שכל אחת מאלפי המודרכים שעוברים אצלי בעונה יהיו בעלי תודעת שטח גבוהה, ויהיו רגישים למה קורה סביבם בטבע, ברור.

אבל אני צריכה לזכור, שיש לי את הזכות, ואת הכוח, לחנך אנשים להתנהגות נכונה יותר בטבע, ולחיבור לטבע.

מלכי ואמניטה מוסקריה בטיול ליקוט פטריות בבולגריה. בתחילת הטיול מלכי התוודתה שפטריות ממש לא מעניינות אותה... וראו זה פלא!

ולדעתי- אהבה לפטריות, היא קודם כל ולפני הכל אהבה לטבע

ואם אדם- מודרך, לצורך העניין, לא מחובר לטבע בהגיעו לליקוט פטריות, אז דווקא הפטריות יכולות להיות הצינור כדי לחבר אותו אל הטבע, וזו ממש הזדמנות שלא שווה לפספס, נכון?

מתי הדבר מורגש בעיקר? עם ילדים. ועוד איך…


אם רק היה לי שקל על כל פעם שבתחילת ההדרכה פגשתי ילדים שלא בא להם לצאת לטבע, לא בא להם להתלכלך, לא בא להם ללכת, הם רוצים על הידיים, הם רוצים הביתה

וברגע שהם פוגשים את הפטריה הראשונה- הם פשוט שוכחים שפעם היו להם הרצונות האלה. הם מרוכזים כל כולם בפטריה!

אותו הרגע, הוא רגע הניצוץ, הקסם. זה הרגע בו ניתן לחבר את הילד לטבע באופן בלתי הפיך, שישנה לו את החיים לנצח!

אותו הדבר גם עם מבוגרים, כמובן, שזה אחר, ומאתגר יותר, אבל הפוטנציאל עוד שם. ואי אפשר להתעלם ממנו.


ולכן אני כותבת מילים אלה

כדי לזכור ולהזכיר, שהפטריה יכולה מאוד לקשור אותנו אל הטבע, אבל, במידה ואנחנו רחוקים מהטבע, ומלקטים פטריות, אנחנו יכולים לגרום לה להרבה נזק. ממש כמו שני צידי המטבע.

הפטריות יכולות לעורר ניצוץ בלתי הפיך. דנה ומשתתפי הקורס לליקוט מגלים את משפחת המטרניות