"מתי הכי טוב לצאת ללקט פטריות? כמה ימים צריך לחכות לפני האורניות הראשונות? וזה אותו הדבר עם נטופות? לא עדיף לחכות שתהיה קצת שמש לחמם את האדמה? אותם הכללים חלים גם על איזורים לא מיוערים?"
המון שאלות נשאלות בהקשר של התזמון הנכון לחיפוש פטריות, ואני חושבת שכמספר העונים כך מספר התשובות. אין על השאלה הזו תשובה מוחלטת. אבל אני יודעת, מנסיון אישי, מה הנטיות שלי במענה על השאלה הזו (רמז: צאו בגשם).
וכמובן- שאתחיל בחוויה האישית שלי....
הכי אני אוהבת לצאת בשיא הסערה, בשיא הגשם
ככל הנראה זה נובע מזה שאני אוהבת את זה- להיות בעין הסערה בזמן שכולם בבית שותים שוקו חם.
אבל בעיקר אני אוהבת לעשות את זה כי זה מפגיש אותי עם פטריות מסוימות ברגעי החיים הראשונים שלהן.
זה מרגש מאוד, ואני חושבת שהשילוב בין המפגש עם פטריה צעירה שטרם נפתחה, והברקים, הרעמים והרוחות השורקות ברקע מייצרת חווית טבע אמיתית!
אז אני לובשת את מכנסי הגשם שלי- שקניתי בסקפטיות לפני שיצאנו לטרק בבולגריה,
את מגפי הרפת שקיבלתי במתנה ממידן חמדון- שגר ביישוב שלי ומנהל את הרפת, שיום אחד פשוט נתן לי אותם ואמר לי - קחי, את יותר צריכה את זה מאיתנו,
וכמובן- את שני המעילי גשם שלי! אותם אני לובשת אחד מעל השני- כדי שלא אצטרך להיות מוגבלת בזמן בכלל כשאני בשטח. מי יודע? אולי אגיע למקום מופלא שלא ארצה לצאת ממנו שעות?
ואני נכנסת לשטח- כשהרוחות שורקות והגשם לא מפסיק לרדת. אחרי שניה וחצי בחוץ אני כבר כולי רטובה, אבל מבפנים- יש לי עוד שעה שעתיים עד שיתחיל לחלחל הגשם פנימה- וזה זמן החסד שלי- עכשיו אני יכולה לצאת לשטח באמת, ולחוות את חוויית הטבע שהכי מדברת אלי- יוצאת ללקט פטריות- אבל באמת!!
וזה קורה כאן בארץ, ממש ליד הבית, אין ספור פעמים. וזה קורה בימי סערה שוטפת בהר מירון או בהר אדיר- שם אני הולכת לחפש מינים ספציפיים ונחשקים שיוצאים ממש בעין הסערה מעל פני האדמה. זה קורה בקנדה- בחוף המערבי באי שבו הגשם לא מפסיק לרגע! בכלל! לאורך כל עונת הסתיו. וזה קורה באלסקה ובאיסלנד- שאלוהים ישמור- גשומות כללללל הזמן בקיץ. זה קורה בהודו בעונת המונסון- שמיותר לציין- לא מרחמת על בני האדם המשוטטים בעמקים, כי עכשיו- השמיים החליטו- בחודשיים הקרובים לא תמצאו רגע יבש.
לפעמים נראה לי שאני רק מחפשת את הרגעים האלה- את ההזדמנויות לצאת ממרחב הנוחות ולהרגיש גיבורה שם בשטח הרטוב- זה מחייה, וזה מאפשר תחושת גילוי ממש אחרת!
ולמען האמת- זו הסיבה למה אני בשאיפה לעולם לא לבטל סיור (כן כן, גם סיור משפחות) בגלל מזג האויר. כי מבחינתי זו חוויה מסעירה (תרתי משמע) ומכוננת, וחבל לפספס אותה!
לפני שנתיים עליתי למירון, בכוונה עליתי לשם בעין הסערה- רציתי למצוא שם משפכנית בשרנית. אני ממש סקרנית בנוגע לפטריה הזו, הטעימה והנחשקת כל כך ע"י הלקטים, ובעיקר- הנחטפת ביותר. עליתי לשם כי הייתי סקרנית- האם היא תצא ממש כשהגשם בשיאו? האם היא תתמהמה ותמתין לשמש שתחמם מעט את האדמה? מצאתי את עצמי נוסעת בסופה פסיכית- עולה במעלה המירון מלאת התרגשות, וגם קצת חשש, כי באמת נראה שהסופה הזו הולכת לכיוונים פחות סימפטיים. ומוצאת עצמי בוחנת את הסביבה לוודא שאני לא הולכת להיתקע בצידי הכביש בהצפות….
ואז הגעתי לחניון, ובעוד אני חונה ומתארגנת ליציאה מהרכב (להחליף למגפיים, ללבוש עוד מעיל, להוריד שכבה עליונה של מכנסיים, ללבוש מכנסיים אטימות למים ..) אני שומעת את הקריינית בגלגלצ אומרת משהו כמו: "המערכת מגיעה לשיאה, אני ממש מקווה שכולכם נמצאים עכשיו בבית מתחת לשמיכה עם כוס תה". ובעוד שהיא אומרת את זה אני מסתכלת סביב, ורואה איפה אני, ומה אני עושה, ושהחניון של המירון ריק לחלוטין (זה לא קורה אף פעם!) ולמעשה- מרוב ערפל אני לא רואה את הצד השני של החניון…. וחושבת לעצמי- את משוגעת לגמרי.
פתחתי את הדלת ויצאתי מהרכב.
מה קרה אחרי שיצאתי מהרכב? כאן בתמונות…. רמז- הסוף היה מאוד מאוד טוב! עד השלב שבו הייתי צריכה לנהוג חזרה הביתה- זה היה פחות מגניב.
ולמה בעצם כתבתי את כל זה?
כי זו שאלה שבאמת נשאלת הרבה- מתי הזמן הנכון לצאת ללקט פטריות?
אני מניחה… שאנשים רוצים להיות יעילים- לצאת ברגע הנכון למקום הנכון ולמצוא פטריות. אחרי שאתה מלקט כמה שנים, אתה כבר מבין בעצמך- שהתמונה לא כל כך פשוטה. כדי לפגוש פטריות צריך להסתובב ולחפש אותן, והרבה. לפעמים באותם המקומות שוב ושוב, ולפעמים לחרוש את כל העולם עד שמוצאים את החוויה הזו שמחפשים. בכל מקרה, קל ואינסטנט- זה לא! אז יש קצת מורכבות בכל הנוגע לחוקי אצבע בנוגע לליקוט פטריות. אני באופן אישי הייתי מאוד רוצה להקל על הסובבים עלי למצוא פטריות- ועל כן אני תמיד מציעה לכל מי שמבקש לצאת איתי לשטח, ולפעמים גם למקומות שמראש אני יודעת שיש בהם פטריות.
אבל זה לא נותן מענה על הצורך של האדם לשוטט באופן עצמאי ולמצוא באופן בלתי אמצעי את המפגש עם היצור הקסום הזה. והדרך לחוויה הזו- יכולה להיות מורכבת, ולקחת לא מעט זמן.
פתחתי את המאמר בשאלה- מתי יוצאים ללקט פטריות, ואנסה גם לענות עליה, או במילים אחרות- סיכום
כל זמן במהלך העונה הרטובה הוא זמן טוב לצאת ולחפש פטריות. יהיו מינים שיצאו ממש כשהגשם יורד, יהיו מינים שיצאו מעט אחרי, ויהיו כאלה שיבצבצו רק כאשר תצא השמש ותחמם את הסביבה.
אבל בשורה התחתונה- טוב לצאת לשטח, תמיד יש הפתעות והרבה פעמים פוגשים בלב הסערה מין שלא שיערת שתפגוש וההיפך.
הדרך הטובה ביותר לענות על השאלה הזו היא לבדוק בעצמכם- נסו לצאת לתא שטח מסוים בו מצאתם פטריות בכל מיני שלבים של העונה, ואז תוכלו לעשות מיפוי שלכם. תעשו זאת שוב ושוב, ועונה אחרי עונה. ואז בודאי תהיו חכמים יותר.
אם כן, צאו לשטח כשבא לכם ומתאים לכם לצאת לשטח, ובלבד שתצאו לשטח! אם תצטרכו למצוא פטריות- תמצאו פטריות, ואם לא- אז לא…
מאחלת לכם הרבה הצלחה בליקוט. יגעת ומצאת- תאמין!
מיא
Comments